החלטה בתיק עמ"מ 2625/12

כללי

המערער שוהה במעצר מנהלי מאז מאי 2011. לאחרונה, הוארך מעצרו למשך ארבעה חודשים, האמורים להסתיים בתאריך 2.3.13.

בימ"ש קמא אישר החלטה זו, תוך שקבע כי המידע המודיעיני המהימן והאיכותי הקיים בעניינו של המערער מצביע על סכנה לביטחון האזור אם ישוחרר. ביהמ"ש אף ציין כי בדק את טענת הסנגור לפיה התנהל בין הצדדים משא ומתן, במסגרתו הייתה הצעה לקציבת תקופת המעצר ולשחרור המערער. ביהמ"ש ציין כי הצעה זו נדחתה על ידי המערער ולכן אינה מעניינו עוד, מה גם שבית המשפט הגבוה לצדק החליט לדחות את עתירת המערער. עם זאת, מצא ביהמ"ש להורות כי אם יוחלט על הארכות מעצר נוספות, אלה יוגבלו לשלושה חודשים בכל פעם, זאת לשם הידוק הפיקוח השיפוטי.

בערעור, מעלה הסנגור שורה של טענות נגד קביעותיו של בימ"ש קמא. ראשית, טוען הסנגור כי ביהמ"ש נדרש היה להתייחס לעמדת הרשויות במסגרת העתירה הנ"ל כסממן מובהק להערכתם באשר למסוכנות העכשיווית של המערער. לדעת הסנגור, אם גורמי הביטחון הסכימו לשחרור המערער, לא ניתן לדבר על מסוכנות המצדיקה את המשך מעצרו.

מכל מקום, טוען הסנגור כי מידע זה הינו מידע חשוב, אשר היה להביאו לפני ביהמ"ש. עוד קובל הסנגור על קביעת ביהמ"ש בנוגע לצווים עתידים, כאשר הוא סבור שבכך פתח ביהמ"ש את הדרך למפקד הצבאי להמשיך ולהורות על מעצר.

לגופו של עניין, מתייחס הסנגור למעצרו הממושך של המערער, במיוחד על רקע העובדה כי קודם לכן שהה 15 חודשים במאסר. הסנגור מסביר כי מרשו אינו מתכחש לכך שהוא מנהל פעילות פוליטית, אשר בזמנו הביאה לכך שנבחר לשר בממשלת החמאס, אך פעילות זו אינה קשורה לביטחון האזור. עוד מציין הסנגור, כי המערער נפגש עם רכז שב"כ וביקש ממנו לדעת מאלו עיסוקים עליו להימנע, ונמסר לו כי עליו לחדול מפעילות ארגונית של ממש, עיסוק בכספים והסתה. לדעת הסנגור, כך נהג המערער.

על רקע כלל האמור, מבקש הסנגור לבטל את הצו או לחילופין להגבילו.

התובע הצבאי מבקש לדחות את הערעור. לטעמו, למערער מיוחסת פעילות ביטחונית מסוכנת המצדיקה את המשך מעצרו כפי שקבע ביהמ"ש קמא.

השפעת הצעה לסיום מעצר על הערכת מסוכנות

אין ספק כי הערכת מסוכנות עצור מנהלי הינה לב ליבה של ההחלטה להורות על המעצר ובעקבות כך של הביקורת השיפוטית. משכך, ברי כי יש לחשוף הערכה זו בפני ביהמ"ש באופן יזום ותדיר.

זאת ועוד, זה שנים שבתי המשפט, במסגרת העמקת הביקורת השיפוטית, בוחנים אף את תהליכי האישור של צו המעצר המנהלי ובמסגרת זו מובאות בפניהם הדעות השונות של הגורמים הממליצים באשר להערכת המסוכנות ולנחיצות המעצר. באופן דומה, כאשר מביעים נציגי המפקד הצבאי עמדה במסגרת משא ומתן המתקיים עם הסנגור יש לכלול מידע זה בחומר המוגש לעיון ביהמ"ש במסגרת הביקורת השיפוטית.

ודוק, המסקנה האמורה, המנוגדת תכלית הניגוד להלכה המקבילה בהליך הפלילי, המותיר את המשא ומתן לגיבושו של הסדר טיעון בדלת אמותיהם של הצדדים והרחק מעינו של  ביהמ"ש, נובעת מהמהות הנבדלת של ההליכים. בהליך הביקורת השיפוטית עסקינן, כידוע, בבחינת שיקול דעתו של המפקד הצבאי, סבירות הערכתו את הסיכון הביטחוני ומידתיות החלטתו. על כן, הערכת גורמי הביטחון את מסוכנותו של המערער מצויה, כאמור, באופן מובהק בין הנושאים הרלוונטיים לבחינה זו.

לאור זאת, טוב עשה ביהמ"ש כאשר ביקש לקבל הבהרות בנוגע לדברים ומן הראוי להנחות את נציגי המפקד הצבאי לכלול התייחסות לדברים בחומר הכתוב המוגש לבית המשפט.

אגב כך, יש לקבוע, בניגוד לדעת בימ"ש קמא, כי גם אם נדחתה הצעתן של הרשויות, לנכונותן להגביל את אורך המעצר, ככל שזו מלמדת על הערכת מסוכנות העצור, יש השלכה על הערכת המסוכנות. כך לדוגמה, כאשר מביעות הרשויות נכונות לשחרר עצור בתום תקופה מסוימת, עשוי הדבר להתפרש כהערכה שהעצור כבר לא יסכן את ביטחון האזור במידה המצדיקה את המשך מעצרו בחלוף תקופה זו.

על כן, ככל שהסכמת הרשויות להגבלת הצו נובעת מסיבה אחרת, מן הראוי כי זו תובהר לביהמ"ש במסמכים המוגשים במסגרת הביקורת השיפוטית.

עם זאת, יש להדגיש כי אין בהצעה של גורמי הביטחון שנדחתה כדי להגביל את שיקול דעתו של המפקד הצבאי ובעקבותיו של ביהמ"ש בבחינת קיומם של טעמים החלטיים להמשך המעצר. אלה נבדקים באופן רחב יותר, בהתאם למציאות המשתנה ותוך איזון שורה ארוכה של שיקולים, אשר עמדה שהושמעה בעבר הינה אך אחד מהם.

לגופו של עניין

כך בענייננו, נכון אומנם כי הועלתה אפשרות שמעצרו של המערער יוארך תוך התחייבות להגבלת משכו. אולם, התקופה המוצעת ארוכה יותר מהצו הנוכחי. בנסיבות אלה, אין לומר שלהערכת המסוכנות הנובעת מההצעה האמורה יש כדי להשליך על הצו הנוכחי.

זאת ועוד, מעיון במידע שעמד בבסיס ההחלטה להאריך את הצו, התרשמתי כי אכן החלטת המפקד הצבאי מבוססת היטב והיא נובעת משיקולי ביטחון כבדי משקל המחייבים את הרחקתו של המערער מאזור מגוריו והצרת צעדיו. המידע המודיעיני על בסיסו התקבלה ההחלטה מהימן, מגוון, ובעיקר מעודכן, וממנו עולה כאמור הסיכון הטמון בשחרור המערער לעת הזו. סיכון זה חורג באופן ברור מפעילות פוליטית תמימה אשר נטען על ידי המערער כי היא עיסוקו.